מהי המשמעות הפנימית של החגים?

ט"ו בשבט:

"הנה כתוב 'כי האדם עץ השדה', היינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיו מוכשרים להוציא פירות, נהוגים גם באדם. ועניין הפירות הוא תכליתו של האדם."  רב"ש אגרת י"ח. ט"ו בשבט מבשר עונה קסומה, שעיקר הגשמים כבר ירדו, היום מתארך. זמן לבלוב ונטיעות חדשות של עצי פרי חדשים. עבורנו זמן להיפתח לחיים חדשים – חיים בדרך הטבע חיים רוחניים, שיניבו פירות חדשים.

פורים:

כתב האר"י הקדוש (שכתב את "עץ החיים") על פורים: "לעתיד לבוא, כל המועדים יתבטלו, חוץ ממגילת אסתר, והטעם הוא כי לעולם לא היה נס גדול כזה, לא בשבתות ולא ביום טוב" ספר תהילים לא מציין זאת וגם לא ספר היצירה אך האר"י כן.

"כל המועדים בטלים חוץ מפורים, משום שהוא עניין של גמר התיקון" כתב רב"ש במאמר "עד לא ידע". 

מדוע זכה חג הפורים למעמד מיוחד, שלא יתבטל לעולם? חג הפורים מסמל את המצב הרוחני הגבוה ביותר שאדם מגיע איליו, מצב הנקרא "גמר התיקון", שתהליך התיקון של נשמת האדם מגיע לסיומו והמציאות הרוחנית העליונה מתגלה לו במלואה.

כל יתר החגים בלוח השנה העברי, מציינים תחנות בדרך התיקון, חג פורים הוא התחנה האחרונה, הוא הגילוי המוחלט של תכונת "הטוב", שלא יתבטל עוד לעולם.

פסח:

פסח הוא החג הראשון, השלב הראשון בתהליך תיקון הנשמה. נאמר על חודש ניסן שהוא ראשון לחודשי השנה. 

מצרים ופרעה בראשה, מייצג את צורת הקיום האגואיסטית בדרגה המקסימלית, המבוססת על הרצון להפיק תועלת לעצמי בכל דרך אפשרית, בעולם החומרי אפילו על חשבון האחר. העבדות היא לצורך הזה שמונחה על ידי האגו. 

התגברות הצורך לדרך של חיבור באהבה, דאגה לזולת, מביאה את עם ישראל במצרים להחלטה משותפת שהפתרון היחיד הוא לברוח מצורת הקיום הזו. להתחבר לשיטה אחרת שאותה קבלו במעמד הר סיני, חוקי התורה. שיוצרת שיטת קיום שונה של ערבות הדדית, עליה התחייבו פה אחד.

היום האנושות הגיעה לשיא של התפתחות היצר האגואיסטי , שאפילו הטבע כבר אינו כול לשאת את חוסר האיזון שיצר האדם. ולמעשה עלינו לחזור על תהליך יציאת מצרים האידאולוגי, ולהחליף את שיטת הקיום. אז ההגדה היא לא רק סיפור היסטורי, אלא תהליך שתקף דווקא לימינו אלה.

יום העצמאות:

"תכלית ישראל לאחד את העולם כולו למשפחה אחת."  עצמאות של עם ישראל זה לא רק לחזור פיזית לארץ, אלא לחזור ולחיות כעם חופשי בארצו, עם שבוחר למתלכד, ולהתחבר לתרבותו, לערכיו, להרגיש כמשפחה אחת  שכל אחד חשוב בה, שכל אחד מתקבל כתוספת טובה וחשובה כפי שהוא, באהבה. אז כל אחד יוכל להרגיש בטוח ורצוי ותורם להעם הזה. יש לנו את זה , רק צריך לזכור ולממש. לחיות כמשפחה אחת.

ל"ג בעומר:  

מנהג ספירת העומר לא מתייחס רק להיבט החקלאי של איסוף עומרים בשדה, אלא זו תפילה שהכינו המקובלים, לתיקון הנשמה, פנימיות  האדם. תפילה שעוסקת כולה בספירות , מבנה העולם הרוחני העליון. עשר תכונות הנשמה.

ספירה מלשון ספיר, אור שמאיר. ספירת העומר עוסקת במבנה הנשמה ואופן תיקונה. 

שבועות:

"ויסעו מרפידים… ויחן שם העם נגד ההר. הנה רפידים אותיות פרודים, ורמז שנסעו מעצלות ופרוד, והתחברו באהבה". ספר מאור ושמש.

חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה. "תורה" מלשון אורה. כוח רוחני שמסוגל לתקן את הקשר של שנאה ולהפכו לאהבה. העם זקוק לתורה  כדי לתקן את הפירוד ולחבר על ידי אהבה.

*********

"חג" מלשון ו'חוגה", עיגול, חוזר ונשנה. מדוע בעצם חוגגים את החגים בכל שנה כבר שנים רבות? תהליך התיקון הוא הדרגתי ממושך ומצטבר. בכל שנה נוספת עוד טיפה זכה ומתוקנת, עד שתתמלא הכוס, ויפתח שפע הטבע במלואו ובשלמותו על "הארץ הטובה הזו." 

כל יתר הפרטים בספר המיוחד על חגי ישראל " ימים טובים", תהנו ותשכילו.