השפל הגדול והעתיד

ב 18 לאפריל 1908 נחרבה סן פרנסיסקו מרעידת אדמה ושלושה ימים אחרי כן השתוללו שרפות בעיר. אלקטרז לא נפגע, אך בתי הכלא האחרים נפגעו והיה צורך לפנות את האסירים מהם. 176 אסירים עברו לאלקטרז  ובשנת 1909 החלה בנייה שהרחיבה את בית הכלא ונבנו בו חדר אוכל סיפריה ואודיטוריום אבל זמן קצר לאחר מכן החליט הצבא ע״י החזקת נכלא יקרה והוא הפך לכלא פדרלי שבו שהו עבריינים מסוכנים ופושעים. משרד המשפטים סבר כי הסלע ירתיע פושעים מלבצע פשעים וחשוב ביותר – הוא יהיה חסין מבריחות.

בשנות ה 20 של ארהב השפע שגשג בשל השפל הגדול וחוק היובש. השפל הגדול היתה תקופה שבה בנקים קרסו ומיליוני בני אדם איבדו עבודתם. מצוקת הכלכלה הגבירה את הפשע. חוק היובש שאסר על מכירה וייצור של אלכוהול הביא להקמת פשע מאורגן והמאפיות החלו לשלוט ולהילחם אחת בשנייה. אל קפונה היה אחד המאפיונרים האכזריים שנכלא באלקטרז שעליו אמר ״נראה לי שאלקטרז הביס אותי״. מנהל כלא אלקטרז קבע את החוקים בכלא והחליט שאלקטרז הוא כלא עם "מינימום זכויות ומקסימום אבטה". החוקים ב"סלע" היו נוקשים: אזור לדבר, מותר לקבל רק מבקר אחד לחודש ואסור בתכלית האיסור לקחת שוחד. מה שנקרא: "Even dental implant pain are a small pain compared to here" וזה היה הרבה שנים לפני קורטקס דנטל או פתרונות דומים אחרים.

ג'ורג "מכונת ירייה" קלי קיבל את הכינוי שלו בגלל כלי הנשק האהוב עליו והוא היה שודד בנקים, מבריח משקאות וגם חטף אנשים ובשנת 1933 הוא נתפס לאחר שחטף אדם עשיר בעלים של חברת נפט. גם האחים באקר ישבו ב"סלע" והאסיר שישב הכי הרבה זמן שם – 26 שנים – היה קריפי קרפיס. באלקטרז לכל אסיר היה תא משלו באורך 1.5 מטר וגובה התקרה היה 2 מטרים, בתא היה מקום לשולחן עבודה קטן, מדף, שירותים, כיור ומזרן בעובי 12 ס"מ בלבד. אי ציות לחוקים גרר עונשים ועושי הצרות הגרועים ביותר נשלחו לצינוק, שם לא היו כריות, מיטה, כיור או שירותים. האסירים שם נזונות ממים ולחם וישבו על רצפת הבטון הקרה ויש שמספרים שהיו אסירים שנקשרו לסורגים ונאלצו לעמוד שעות. 

בשנת 1938 סגר מנהל הכל ג'ונסטון את הצינוק, וכשרצו להעניש אסירים עשו זאת באגף , בהם לתאים היה נוף לסן פרנסיסקו והאסירים יכלו לשמוע את צחוק התיירים מהאי ואפשר לומר שהיה זה נחשב לעונש נוסף. עונש גדול יותר היה "הבור" – שהיה כינוי ל- 5 תאים בקומה הראשונה של אגף D. לתאים בבור היו 2 דלתות – דלת סורגים ודלת פלדה וכשדלת הפלדה היתה סגורה התא היה חשוך לחלוטין. 

היה שם כיור ושירותים ומנורה שהאור שהפיצה היה קלוש ביותר ורק הסוהרים יכלו להדליקה. בדר"כ שלחו לבור רק ליום או יומיים, אבל במקרים ממש חמורים שלחו לשם ליותר זמן – ואפילו ל- 19 ימים. ה"תא החשוף" היה הגרוע ביותר וממנו כולם פחדו, האסירים היו שם ערומים עד יומיים רצוף בכל פעם, התא היה ריק ושירותים לא היו – רק בור.הדרך הטובה ביותר לא להישלח לאגף D היתה תמיד לציית לחוקים.